איטום מבנים: איפה המים נכנסים ואיך מחליטים מה לאטום

אישה מתקשרת באמצע פברואר ואומרת שיש לה רטיבות בסלון. השאלה הראשונה היא לא באיזה חומר לאטום אלא מאיפה המים נכנסים, ולזה יש חמש תשובות אפשריות בלבד: הגג, קיר חיצוני, היקף חלון, מעבר צנרת, או עלייה מהקרקע. כל אחת מהן מובילה לעבודה אחרת לגמרי, בעלות אחרת לגמרי.

איטום מבנים הוא שם כולל לחמש העבודות האלה ולא לעבודה אחת. הטעות שחוזרת כמעט בכל מקרה של רטיבות שלא נפתרה היא שמישהו בחר חומר לפני שקבע נקודת חדירה, ולכן החומר הוחל במקום הלא נכון והכתם חזר בחורף שאחריו.

הדרך להבחין ביניהן פשוטה יותר משנדמה, כי לכל מקור חדירה יש חתימה משלו: צורת הכתם, הגובה שבו הוא מופיע, והעונה שבה הוא מתעורר. הפסקאות הבאות עוברות על חמש הנקודות, על הסימנים שמבדילים ביניהן, ועל סדר הפעולות כשמתברר שיש יותר מאחת.

חמש נקודות החדירה שמסבירות כמעט כל מקרה

הגג

המקור השכיח בקומה עליונה ובבית פרטי. הכשל הוא בדרך כלל לא בשכבת האיטום באמצע הגג אלא בפרטים: נקודת ניקוז סתומה, חיבור בין הגג למעקה, או מעבר של צנרת מיזוג דרך היריעה. מים שנכנסו בגג יכולים לנדוד ולהופיע שתי קומות מתחת, ולכן כתם בקומה שלישית לא פוסל את הגג כמקור.

קיר חיצוני

סדקים בטיח, תפרי התפשטות שהתייבשו, ובטון חשוף שהחל להתפורר. הקיר המערבי סופג את רוב הגשם ואת רוב השמש ולכן מתבלה ראשון. זו הקטגוריה הרחבה ביותר, והיא מפורטת בנפרד במדריך איטום קירות חיצוניים על חומריו ועלויותיו.

היקף החלון

נקודת החדירה הכי מוזנחת ביחס לתדירות שלה. המישק בין המסגרת לקיר מתייבש ומתקשה תוך שנים ספורות, והמים נכנסים דרכו גם כשהקיר עצמו תקין לחלוטין. הסימן המזהה הוא כתם שמתחיל בפינה העליונה של החלון ויורד ממנה כלפי מטה.

מעבר צנרת

שרוול מזגן, צינור ניקוז או כבל שעוברים דרך הקיר ולא נאטמו סביבם. כאן הרטיבות לא בהכרח מגיעה מגשם אלא מנזילה, ולכן היא מופיעה גם בקיץ. זה ההבדל המעשי החשוב ביותר: כתם שמתעורר רק אחרי גשם מצביע על המעטפת, וכתם שקיים כל השנה מצביע על צנרת.

עלייה מהקרקע

רטיבות נימית שעולה בתוך הקיר מהיסודות כלפי מעלה, נפוצה בקומת קרקע, במרתפים ובקירות שגובלים באדמה. היא מזוהה בקלות לפי הצורה: פס אופקי בגובה קבוע מהרצפה, בדרך כלל עד מטר, לעיתים עם שוליים לבנים של מלחים שהתגבשו. איטום החזית לא יפתור אותה, כי המים לא מגיעים דרך פני הקיר.

איך מזהים מאיפה המים מגיעים

שלוש שאלות מצמצמות את חמש האפשרויות לאחת או שתיים, עוד לפני שמישהו מגיע לשטח.

1. מתי הכתם מופיע? רק אחרי גשם מצביע על המעטפת. כל השנה מצביע על צנרת. בחורף בלבד אך בלי קשר לאירוע גשם ספציפי מצביע על עלייה מהקרקע.
2. איזו צורה יש לו? כתם שמתרחב כלפי מטה מגיע מלמעלה. פס אופקי בגובה קבוע מגיע מלמטה. כתם ממוקד סביב פתח מגיע מהפתח.
3. האם הוא חוזר לאותו מקום בדיוק? אם כן, יש נקודת חדירה קבועה. אם הוא נודד, המים מתפשטים בתוך המבנה והמקור רחוק ממקום התסמין.

כשהתשובות סותרות זו את זו, או כשהטיפול כבר נעשה פעם וחזר, מוסיפים מדידת לחות וצילום תרמי. אלה מראים לחות כלואה מאחורי שטח שנראה יבש, וזה בדיוק המצב שבו העין טועה.

איפה עובר הגבול בין איטום לשיקום

איטום עוצר מים שעדיין לא גרמו נזק מבני. שיקום מתקן נזק שכבר נגרם. הגבול ביניהם עובר בברזל הזיון: כל עוד המים לא הגיעו אליו, מדובר בעבודת איטום. מרגע שהברזל החל להחליד הוא מתרחב, מפוצץ את הבטון סביבו, ואז נדרש סיתות, טיפול אנטי קורוזיבי והשלמה לפני שבכלל אפשר לאטום מעליו.

ההבחנה הזו קובעת את סדר הגודל של העלות, ולכן היא הדבר הראשון שכדאי לברר. הפירוט המלא של שתי העבודות ושל השילוב ביניהן מופיע בעמוד איטום ושיקום מבנים.

מה עושים כשיש יותר ממקור אחד

במבנה שלא טופל שנים רבות זה המצב הרגיל ולא היוצא מן הכלל. הסדר נקבע לפי כיוון הזרימה: מטפלים קודם במה שנמצא גבוה יותר, כי אחרת המים שיורדים מלמעלה ירטיבו מחדש את מה שזה עתה תוקן למטה.

בפועל זה אומר גג לפני חזית, חזית לפני קומת קרקע, ומעברי צנרת בכל שלב שבו הם מתגלים, כי נזילה פעילה לא ממתינה לתור. חריג אחד: אם יש ברזל זיון חשוף, הוא קודם לכל השאר גם אם הוא נמוך, כי הוא ממשיך להתדרדר בכל יום שעובר.

איטום חיובי ואיטום שלילי

שני המונחים מתייחסים לצד שממנו מוחל החומר. איטום חיובי מוחל בצד שממנו המים מגיעים, כלומר בחוץ, ועוצר אותם לפני שהם נכנסים לחומר המבנה. איטום שלילי מוחל מבפנים כשאין גישה לחוץ, למשל בקיר שגובל בשכן או באדמה.

חיובי עדיף בכל מצב שמאפשר אותו, כי איטום שלילי עוצר את המים אחרי שהם כבר בתוך הקיר והחומר ממשיך להיות רטוב מאחורי השכבה. כשאין ברירה משלבים אותו עם איטום בהזרקה, שיוצר מחסום בתוך עובי הקיר עצמו.

מתי מבצעים

אביב וקיץ. חומרי איטום דורשים שטח יבש וטווח טמפרטורה מוגדר כדי להתקשות כראוי, ולכן יישום על קיר לח או ביום גשום פשוט לא מחזיק. הכוונה היא לסיים לפני תחילת הסתיו כדי שהמבנה יהיה מוגן בגשם הראשון.

בחורף אפשר לבצע תיקון חירום שעוצר נזילה פעילה, אבל אז לוח הזמנים נקבע לפי ימים יבשים בין אירועי גשם והפרויקט נמשך זמן רב יותר.

סיכום

איטום מבנים נכשל כמעט תמיד מאותה סיבה אחת: בחרו חומר לפני שקבעו נקודת חדירה. שלוש שאלות על עיתוי הכתם, צורתו ומיקומו מצמצמות את האפשרויות לפני שנוגעים בקיר, ובמקרים מורכבים מוסיפים מדידת לחות וצילום תרמי.

הדרך להתחיל היא בשליחת פנייה עם תמונה של הכתם, מיקומו בדירה ותיאור מתי הוא מופיע. שלושת הפרטים האלה לבדם מצמצמים את חמש האפשרויות לרוב לאחת.

מים שנעצרים בטיח הם עבודת איטום. אותם מים כשהם מגיעים לברזל הזיון הם כבר עבודת שיקום, וההפרש בין השתיים נמדד בסדר גודל ולא באחוזים.

שאלות ותשובות